הוצאת שבת בדיוק בדקה
הרב יניב חניאכוטבתתשפא10/01/2021
שאלה:
רציתי לשאול האם ניתן להוציא שבת בדיוק בדקה שכתובה בלוח, או שזה הזמן להתחיל את תפילת ערבית? מה הגדר של הזמן בין צאת הכוכבים לזמן שכתוב בלוח?
תשובה:
כן. אפשר להוציא בדיוק בדקה שכתובה בלוח... ככה נהגו שלא מעט בתי כנסת ספרדיים, יש אפילו מנייני מעשנים בשכונות החרדיות שמתחילים ככה שיגמרו בדיוק בצאת שבת.אצל חב"ד נהגו להתחיל בדיוק בשעה הכתובה, אבל זה מנהג בלבד, ואין לו כל כך על מה להתבסס, כי הזמנים בלוחות מאוד מוגזמים לטובת המניעת חשש... כלומר- בהוצאת הלוח הוסיפו לא מעט כדי להרחיק מזמן שבת.
מדאורייתא די בתוספת שבת של דקה. מדרבנן משהו שניכר (כך נדמה לי, לא בטוח), נהגו ישראל להוסיף זמן ארוך יותר, של כמעט עשרים דקות (ובקיץ זה יותר). זה זמן "מנהג ישראל". ואכן נהגו להקל בזה כשיש צורך, כמו מישהו שלא מרגיש טוב ורוצה לעשות איזו רפואה וכדומה...
תשובות נוספות בנושא-
תפילת ערבית בחורף
כן, ודאי. זה לא תלוי בקיץ או חורף, אלא בזמני היום. ככה זה נקבע ביהדות, לכן מיד אחרי צאת הכוכבים (ויש דעה שזה מהשקיעה), מותר להתפלל ערבית, לא משנה איזו שעה זו בשעון.
כן, ודאי. זה לא תלוי בקיץ או חורף, אלא בזמני היום. ככה זה נקבע ביהדות, לכן מיד אחרי צאת הכוכבים (ויש דעה שזה מהשקיעה), מותר להתפלל ערבית, לא משנה איזו שעה זו בשעון.
מתי מתבצעת ברית מילה
ברית מילה בזמנה מתבצעת ביום השמיני להולדת הבן, ותמיד נערכת בשעות היום, בין הזריחה לשקיעה. כלומר- ביום שבו התינוק נולד בשבוע שלאחר מכן. לכן, ילד שנולד ביום ראשון בשעות היום (בין הזריחה לשקיעה), ברית המילה תהיה באותו יום, שבוע לאחר מכן, בין הזריחה לשקיעה (יש שבעה ימים בשבוע ולכן אותו יום בשבוע, ראשון, שני וכדומה... הוא בעצם היום השמיני)..
מכיוון שלפי היהדות היום הבא מתחיל מצאת הכוכבים, הרי שתינוק שנולד ביום ראשון לאחר צאת הכוכבים, זמן שניתן למצוא בכל לוח שנה, ברית המילה שלו תהיה "ביום שלמחרת", ביום שני, בין זריחה לשקיעה. תינוק שנולד ב"יום שלישי בערב", לאחר צאת הכוכבים, ימול ביום רביעי וכדומה.
דוגמא מעשית- ילד שנולד ביום שני בשעה 17:30, ניגשים ללוח השנה, בודקים מתי צאת הכוכבים. אם צאת הכוכבים היא (בחורף) בשעה 17:00... הרי שברית המילה שלו תחול כעבור שבוע ביום שלישי, בין הזריחה לשקיעה. אולם אם צאת הכוכבים חל בעשה 19:00 (כפי שקורה בקיץ), הרי שהוא ימול כעבור שבוע ביום שני.
יש לנו בשורש כלי לחישוב זמני השקיעה וצאת הכוכבים בכל מקום בעולם, מכניסים תאריך לועזי, מיקום, ומקבלים את זמני צאת הכוכבים. אפשר ללחוץ כאן
חריג אחד חשוב- אם ילד נולד בדיוק בין השקיעה לצאת הכוכבים (בערך 20 דקות הבדל), יש לכך משמעות הלכתית וצריך לשאול רב לגבי התאריך של ברית המילה שלו. כי במקרה כזה זה נקרא בין השמשות, ושם יש התלבטות הלכתית האם זמן זה שייך ליום שלמחרת או ביום הקודם. ברוב המקרים מכריעים לחכות ליום למחרת.
ככה שאם השקיעה, לדוגמא, ביום ראשון בחמש, וצאת הכוכבים בחמש ועשרים, והילד נולד בחמש ועשרה, הברית תהיה ביום שני הבא ולא בראשון. בגלל הספק. (הסיבה שצריך לשאול רב היא הבדלים קטנים בחישוב זמני בין השמשות במקומות שונים).
ברית מילה בזמנה מתבצעת ביום השמיני להולדת הבן, ותמיד נערכת בשעות היום, בין הזריחה לשקיעה. כלומר- ביום שבו התינוק נולד בשבוע שלאחר מכן. לכן, ילד שנולד ביום ראשון בשעות היום (בין הזריחה לשקיעה), ברית המילה תהיה באותו יום, שבוע לאחר מכן, בין הזריחה לשקיעה (יש שבעה ימים בשבוע ולכן אותו יום בשבוע, ראשון, שני וכדומה... הוא בעצם היום השמיני)..
מכיוון שלפי היהדות היום הבא מתחיל מצאת הכוכבים, הרי שתינוק שנולד ביום ראשון לאחר צאת הכוכבים, זמן שניתן למצוא בכל לוח שנה, ברית המילה שלו תהיה "ביום שלמחרת", ביום שני, בין זריחה לשקיעה. תינוק שנולד ב"יום שלישי בערב", לאחר צאת הכוכבים, ימול ביום רביעי וכדומה.
דוגמא מעשית- ילד שנולד ביום שני בשעה 17:30, ניגשים ללוח השנה, בודקים מתי צאת הכוכבים. אם צאת הכוכבים היא (בחורף) בשעה 17:00... הרי שברית המילה שלו תחול כעבור שבוע ביום שלישי, בין הזריחה לשקיעה. אולם אם צאת הכוכבים חל בעשה 19:00 (כפי שקורה בקיץ), הרי שהוא ימול כעבור שבוע ביום שני.
יש לנו בשורש כלי לחישוב זמני השקיעה וצאת הכוכבים בכל מקום בעולם, מכניסים תאריך לועזי, מיקום, ומקבלים את זמני צאת הכוכבים. אפשר ללחוץ כאן
חריג אחד חשוב- אם ילד נולד בדיוק בין השקיעה לצאת הכוכבים (בערך 20 דקות הבדל), יש לכך משמעות הלכתית וצריך לשאול רב לגבי התאריך של ברית המילה שלו. כי במקרה כזה זה נקרא בין השמשות, ושם יש התלבטות הלכתית האם זמן זה שייך ליום שלמחרת או ביום הקודם. ברוב המקרים מכריעים לחכות ליום למחרת.
ככה שאם השקיעה, לדוגמא, ביום ראשון בחמש, וצאת הכוכבים בחמש ועשרים, והילד נולד בחמש ועשרה, הברית תהיה ביום שני הבא ולא בראשון. בגלל הספק. (הסיבה שצריך לשאול רב היא הבדלים קטנים בחישוב זמני בין השמשות במקומות שונים).
סרט וצניעות
אני עצמי מוטרד מאוד מהשאלה הזו, פחות בעניין של סרטים, אבל יותר במובן העקרוני- האם המצב החוסר צניעותי הבולט היום, והמצב הממש נורא ברחוב משנה את היחס לפעילויות יום יום. נניח מפגשים (לצורך הדיון נגדיר אותם מפגשים לצורך הנאה, נניח לצאת לפארק, לטיול וכדומה), שאינם חובה של ממש. זו שאלה גדולה לדעתי ויש לה השפעה רצינית על חיינו.
בכל מקרה, התיאור שאתה מתאר נראה לי בסדר- כלומר- אתה רואה סרטים שהם בסדר באופן עקרוני אלא שיש שם מידי פעם דברים שהם לא "הכי כשרים" אולם לצערנו מקובלים מאוד בחברה של ימינו... אני חושב שזה בסדר ולא יקרא "דרך רשעים". ואני חושב שלצערנו אין היום דרכא אחרינא של ממש בדברים אלו.
אני עצמי מוטרד מאוד מהשאלה הזו, פחות בעניין של סרטים, אבל יותר במובן העקרוני- האם המצב החוסר צניעותי הבולט היום, והמצב הממש נורא ברחוב משנה את היחס לפעילויות יום יום. נניח מפגשים (לצורך הדיון נגדיר אותם מפגשים לצורך הנאה, נניח לצאת לפארק, לטיול וכדומה), שאינם חובה של ממש. זו שאלה גדולה לדעתי ויש לה השפעה רצינית על חיינו.
בכל מקרה, התיאור שאתה מתאר נראה לי בסדר- כלומר- אתה רואה סרטים שהם בסדר באופן עקרוני אלא שיש שם מידי פעם דברים שהם לא "הכי כשרים" אולם לצערנו מקובלים מאוד בחברה של ימינו... אני חושב שזה בסדר ולא יקרא "דרך רשעים". ואני חושב שלצערנו אין היום דרכא אחרינא של ממש בדברים אלו.
כפרת עוונות
כל כאב מכפר על עוונות,גם כאבים "טבעיים" וכל כאב אחר. גם מכה קטנה שאדם מקבל ביד, גם נפילה של כסף לרצפה שצריך להתכופף וכדומה. מצד שני,אין ספק שכאבים כאלו הם יותר שייכים לצד הטבעי של החיים ולא צריך יותר מידי להתרגש מזה כ"עונש" או משהו כזה...
כל כאב מכפר על עוונות,גם כאבים "טבעיים" וכל כאב אחר. גם מכה קטנה שאדם מקבל ביד, גם נפילה של כסף לרצפה שצריך להתכופף וכדומה. מצד שני,אין ספק שכאבים כאלו הם יותר שייכים לצד הטבעי של החיים ולא צריך יותר מידי להתרגש מזה כ"עונש" או משהו כזה...
קנייה במעשרות
זה מאוד תלוי במצב הכלכלי של משפחתך ושל אבא שלך. אם מדובר במשפחה עניה ולאביך קשה לקנות לבד חולצה, זה יכול להיחשב צדקה ןלכן גם כמעשר. זה גם ייחשב ככיבוד אב ואם. אם המצב המשפחתי טוב כלכלית (טוב יחסית), זה ייחשב כיבוד הורים אבל לא מעשר. ואז לענ"ד לא צריך להחשיב את זה כמעשר.
זה מאוד תלוי במצב הכלכלי של משפחתך ושל אבא שלך. אם מדובר במשפחה עניה ולאביך קשה לקנות לבד חולצה, זה יכול להיחשב צדקה ןלכן גם כמעשר. זה גם ייחשב ככיבוד אב ואם. אם המצב המשפחתי טוב כלכלית (טוב יחסית), זה ייחשב כיבוד הורים אבל לא מעשר. ואז לענ"ד לא צריך להחשיב את זה כמעשר.
הפרשות
אם מדובר על דם בוודאות, בוודאות דם, גם אם זה הפרשות, אז את אסורה ואת חייבת להתחיל את התהליך מחדש. לחכות עד שההפרשות יגמרו, לעשות הפסק טהרה ולטבול שוב.
אם מדובר על משהו שהוא לא בוודאות דם (זה עניין של צבע, כלומר- אם הצבע הוא חום וכדומה), את צריכה להראות את הצבע לרב, והוא יגיד לך אם זה דם או לא.
אם מדובר על כמות קטנה של הפרשות, את לא חייבת לעיין בזה, כלומר- את יכולת ללבוש תחתון צבעוני, ואם יש הפרשה, שאת לא מרגישה אותה (וזה חשוב- זה חייב להיות בלי הרגשה), את לא חייבת לבדוק אם זה אדום או לו.
אם הכמות ממש גדולה, או לחילופין שאת מרגישה את זה יוצא, את חייבת לבדוק.
אם מדובר על דם בוודאות, בוודאות דם, גם אם זה הפרשות, אז את אסורה ואת חייבת להתחיל את התהליך מחדש. לחכות עד שההפרשות יגמרו, לעשות הפסק טהרה ולטבול שוב.
אם מדובר על משהו שהוא לא בוודאות דם (זה עניין של צבע, כלומר- אם הצבע הוא חום וכדומה), את צריכה להראות את הצבע לרב, והוא יגיד לך אם זה דם או לא.
אם מדובר על כמות קטנה של הפרשות, את לא חייבת לעיין בזה, כלומר- את יכולת ללבוש תחתון צבעוני, ואם יש הפרשה, שאת לא מרגישה אותה (וזה חשוב- זה חייב להיות בלי הרגשה), את לא חייבת לבדוק אם זה אדום או לו.
אם הכמות ממש גדולה, או לחילופין שאת מרגישה את זה יוצא, את חייבת לבדוק.
עוד תוכן בשורש
שיעורי תורה
עוד מהרב יניב חניא
עוד בנושא הלכות שבת
מוצרים
